לאחר פטירת רבי יחיאל אהרן זצ״ל, כאשר בני משפחתו סידרו את ספרייתו בתום ימי השלושים, נמצא מכתב שנכתב עשרות שנים קודם לכן. במכתב מתועדת מסורת משפחתית על הגאון החסיד רבי משה יהודה לייב העליר, אחיו של רבי שמואל העליר, רבה הנודע של צפת.
התלמיד והשוחט
רבי משה יהודה לייב היה מחסידיו הקרובים של רבי אברהם דב מאבריטש ושימש כשוחטו. לפי המסורת, בעל ה״בת עין״ סמך על שחיטתו המהודרת. הוא ואחיו רבי שמואל כרתו ביניהם ברית: הראשון שיסתלק מן העולם יבוא אל אחיו בחלום ויספר את אשר אירע עמו.
בי״ג בטבת תר״ל חש רבי משה יהודה לייב ברע. שעות לפני כניסת השבת הגיע אליו אחיו. כאשר הזכיר לו שהיום ערב שבת, הסתלק רבי משה לייב לבית עולמו.
״הישאר כאן עימי״
לפי הסיפור המתועד במכתב, במוצאי שבת הופיע רבי משה לייב בחלומו של אחיו. הוא סיפר כי ביקש שלא להתייצב לפני בית הדין של מעלה לפני שיוכל לשאול את רבו, כפי שנהג בחייו. כשהובא לפני הבת עין, אמר לו רבו באידיש: ״בלייבט דא מיט מיר״ — הישאר כאן עימי.
המכתב נכתב בידי רבי זיידע העליר, נין משותף לשני האחים. לדבריו, שמע את המעשה מאביו, ששמעו מסבו רבי שמואל העליר — בעל החלום שבמסורת.