אישה יראת שמיים המתינה במשך שנים לזיווגה. בני משפחתה המשיכו להתפלל ולקוות לבשורה טובה, וביקשו למצוא דרך להתחזק לזכותה.
קבלה בעקבות דרשה
בשבת פרשת בראשית שמע אחיה דרשה בבית הכנסת ובה הוזכר המנהג ללמוד מספרו של בעל ה״בת עין״ ולבקש בזכות הלימוד לזיווג הגון. הדברים נגעו לליבו, והוא החליט לקבל על עצמו לימוד קבוע בספר מתוך תפילה לישועת אחותו.
לדברי בני המשפחה, עוד לפני שהספיק להתחיל בפועל את סדר הלימוד, התרחשה תפנית משמחת: בפרשת לך לך, כשבועיים בלבד לאחר קבלת ההחלטה, אחותו התארסה בשעה טובה.
הלימוד נמשך מתוך הודיה
האח לא הסתפק בבשורה והמשיך לקיים את קבלתו מתוך שמחה והודיה. אחרי שנות ההמתנה, המשפחה ראתה בסמיכות הזמנים חיזוק גדול והרגישה שהקבלה הטובה והתפילה ליוו את הישועה.