במשפחה אחת נישאו הילדים בזה אחר זה, אך אחד האחים המשיך להמתין לשידוך. לפי המסופר, הוא הגיע לגיל ארבעים, והצער על ההמתנה היה משותף לו, להוריו ולשאר בני המשפחה.
תפילה וקבלה של הודאה
בטבת תשע״ח עלתה אחותו לציון הבת עין בצפת והתפללה עבורו. היא קיבלה על עצמה שאם יתארס עד ראש חודש שבט, תערוך המשפחה סעודת הודאה וכן סעודת הילולה בי״ב כסלו בשנה שלאחר מכן. לפי המסופר, בתוך פחות משבועיים, ביום כ״ב בטבת, בא האח בקשרי שידוכין. הסיפור מצטרף למסורות על תפילה בציון ועל סעודת הילולה לכבוד הצדיק. הוא נבדל מן הסיפור על האח שקיבל עליו לימוד בספר בת עין לזיווג אחותו: כאן מדובר בתפילת אחות עבור אחיה ובקבלה לערוך סעודה.
להמשך קריאה: סעודת הילולת הבת עין, ספר בת עין ותורתו, העלייה לארץ ישראל וסיפורים ועדויות.